עוד על פסק ההלכה של בית הלל

בעקבות "פסק ההלכה" של ארגון רבני בית הלל בנושא החד מיניים בקהילה, פרסמתי את המאמר הזה לפני שבועיים. מאמר שגרר המוני תגובות ורעש ציבורי. בעקבות תגובתם של הרבנים שם למאמרי, אני מפרסם מאמר נוסף, שפורסם בעולם קטן-

כמי שמתעסק ב"אינטרנט פוגעני", אני יכול לספר ולהעמיס אין סוף תלונות ובעיות על דור הY. אולם לאחרונה עולה בי תמיד מחשבת כפירה טורדנית בעניין- האם באמת מי שאשמים בכל הם המסכים והמקלדות? חייבים לזכור שדור הY  הוא לא רק "טכנולוגי", אלא גם תוצאה של ניסוי פסיכולוגי ענק בבני אדם, שנמשך פחות או יותר מאז תחילת המאה הקודמת- דור של חינוך פרוידני, מתירני, הלניסטי ועוד. אז אולי להריסת מושג המשפחה באירופה החולה/ הגוססת יש חלק חשוב יותר בהתנהגות של דור ה Yמאשר המכשירים?

נדמה לי שחייבים לזכור את ההתלבטות הזו בכל מצב שבו באים ל"דון בהלכה" שבה יש התנגשות נוספת בין תרבות המערב לבין התורה. בשום מקום בעולם, לכאורה, לא הוכרע שבני האדם המערביים טובים יותר, מאושרים יותר, מחונכים יותר או בכלל "יותר" מאשר כאלה החיים  על פי התורה. מבחינה זו עצם המצב שבו באים ל"פסוק" במבט "סביבתי" הוא טעות גדולה- "הבטתי סביב, ראיתי מה אנשים חושבים, מה הם עושים והחלטתי לבדוק "למה התורה לא מסתדרת עם זה"...", לא יכול להיות אף פעם פתיחה לפסק הלכה. אפילו אם הטענה היתה מתחילה בכך שכל אותם בני אדם שראיתי מאושרים עד הגג. במלחמת התרבות הנטושה סביבנו, התורה והעיון ההלכתי, אמורים להיות מגדלור מכווין דרך לחיים, סוג של מבט שבו אנחנו זוכים להצצה לעולמות הפנימיים שלנו שיכולים ללמד אותנו, טוב יותר משכלנו המפואר, מה נכון בשבילנו. ולא, אנחנו לא "נעקדים" במין גיהינום קפקאי שעכשיו חייבים לסדר אותו עם המציאות- אנחנו מאמינים שה"תרבות" הזו טובה יותר, נכונה יותר ואמיתית יותר לאדם. כשאתה אומר אני יודע שכתוב בתורה שאסור אבל פומבית אני מצהיר שזה אני, ואני לא מתבייש בחטאי- אתה אומר במילים הכי פשוטות, זה כתוב בתורה וזה לא מעניין... במובן הזה, ההקדמות שמדובר ב"חטא על פי התורה" רק מעצימות את היחס המשפיל כלפי התורה. זה חטא אבל נקבל אותם כפי שהם.

המלחמה על מושג המשפחה, על מיניות האדם והצניעות היא מלחמת הדגל של התרבות המערבית ולכן אי אפשר להתייחס למעידות בתחום המשפחה כמו אל מעידות בתחומים אחרים, גם אם יצוייר שאכן היה יחס "מכיל" שכזה בתחומים אחרים (ואני לא בטוח שמישהו היה מעלה בבית הכנסת שלו לתורה מישהו שבמוצהר נשוי לגויה, למרות שהוא גבר שנשוי לאשה). כמו שמי שמאמין בסיפוח עכשיו לא יכול להיות חבר בקהילה של מרצ. זה לא קשור ל"הכלה" או לחמלה אלא לעצם ההגדרה של המושג קהילה דתית. עצם ההגדרה התרבותית של מי אנחנו ואיפה אנחנו רוצים להיות כקהילה ועד כמה אנחנו מובלים על ידי מעצבי דעת הקהל.

וזאת אחרי שהגדרנו שהנושא אכן ראוי לדיון ציבורי כל כך. להשקות ולדיונים בתקשורת עויינת בבסיסה. לא תמיד דיון פתוח וגלוי הוא אומץ גדול, ולא ברור שחז"ל היו מקבלים את הקביעה ה"מערבית" שאור השמש הוא תמיד המחטא הגדול ביותר. אור השמש יכול גם לשרוף... סיפר לי חבר שהוא ביקר בחתונה דתית לפני כשבוע, נפרדת והכל. ואז, בדרך החוצה הוא נתקל בזוג בנים חובשי כיפה, שהלכו כזוג נאהבים, עד שהחליטו שניהם, מול כולם ובאמצע להחליף נשיקה צרפתית, חושנית ולוהטת. אז אני יודע... זה לא צנוע לכתוב ככה בעלון שמחולק בשבת בבית כנסת. אבל צריך להתרגל-  כי בסופו של דבר זה בדיוק המקום שאליו יוביל ה"פסק". לא לכך שיהיו חזנים שנשואים לגברים, אלה לפגיעה נוספת בעולם הצניעותי שלנו, להפגנתיות בוטה ולקידוש היצר מול כולם. יודעים מה,  גם אם אף אחד לא יעצים נטייה חד מינית, לפי מה שהקב"ה כתב בתורתו, אנחנו נפתח חברה שמאמצת פריצות כחלק מתרבותה ודברים שהצנעה יפה להם ימשיכו להיפרם שלב אחרי שלב מול החמלה ההליניסטית של התרבות המערבית שבפנים אחרות שלה מציפה את העולם בהרס מבלי להביא לאדם ולאנושות טיפה אחת של רוגע.